שיחות הקודש של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו אודות '770' בכפר-חב"ד

בט"ו בתמוז תשמ"ה נפל דבר בליובאוויטש. בהתוועדות רבת משתתפים ב-'770' יצא הרבי בקריאה חסרת-תקדים – להקים ל"נשיא דורנו... נחלה גשמית בארץ-הקודש".ייחודה של קריאה זו היה גם בכך שהרבי אישית עקב אחרי יישומה, מהמסד עד הטפחות. קטעים משיחות הקודש של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו אודות '770' בכפר-חב"ד

 

ב"ה

ט"ו תמוז תשמ"ה:

"נחלה" בארץ-הקודש

 

אחד מהעניינים להם התאווה והשתוקק נשיא דורנו, כמו רבותינו נשיאינו שלפניו, הוא שתהיה לו "נחלה" בארץ-ישראל, "ארץ אשר גו' עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה".

ולא רק בארץ-ישראל הרוחנית – כ"ק האדמו"רים לדורותיהם הקדישו הרבה כוחות, שלחו שלוחים מיוחדים, והשקיעו מאמץ רב בכך שתהיה להם "נחלה" גשמית בארץ-ישראל הגשמית (כפי שידועים מכתבי כ"ק אדמו"ר האמצעי אודות ה"נחלה" בחברון, ועוד).

גם לנשיא דורנו היתה "נחלה" בארץ-ישראל, אלא שמסיבה שונה ומשונה היה בזה "הפסק". אבל "הפסק" זה נעשה בטעות על-ידי יהודים ש"גררו" אותם לעניין זה בלי ידיעתם. וכאשר נודע הדבר, עשו לזה מיד "תיקון", ותיקנו את העניין לגמרי. ואדרבה, על-ידי ה"הפסק" והירידה, תהיה "עלייה" עוד יותר (שהרי גם בתוך ארץ-ישראל עצמה ישנם חילוקי מדרגות, זה מקודש מזה).

את הכסף שקיבלו עבור ה"נחלה", הכניסו ל"בנק" ביום הגאולה י"ב-י"ג תמוז. הכסף כבר נמצא ב"בנק" במזומן. וכסף זה "מעבירים" לזכות ולרשות כפר-חב"ד, הכפר של הרבי נשיא דורנו. זאת, על-מנת שתכף ומיד ימצאו מקום בכפר-חב"ד, שיהיה ה"נחלה" של נשיא דורנו!

 

"אוהל" של הרבי

 

ועוד היום – בט"ו בתמוז, בו "קיימא סיהרא באשלמותא" (והרי בני-ישראל נמשלו ללבנה, "והם עתידים להתחדש כמותה"); יום ההילולא וההסתלקות של ה"אור החיים" הקדוש.

– והרי ידוע הקשר המיוחד שהיה לו עם הבעש"ט, נשיא החסידות הכללית, שממלאי מקומו הם רבותינו נשיאינו, החל מהרב המגיד ממעזריטש ורבנו הזקן, עד נשיא דורנו; שגם עכשיו "הוא בחיים", ואדרבה, הרבה יותר מבחייו, "יתיר מבחיוהי", כיוון שאין לו את הגבלות הגוף כבר למעלה משלושים וחמש שנים –

עוד היום, בט"ו בתמוז – תהיה כבר "נחלה" לנשיא דורנו בכפר-חב"ד. תחילה אמנם בשכירות ובדרך עראי, אך זאת על-מנת שתהיה זו הקדמה והכנה לבית קבוע, בית קבוע ששמו ייקרא, וכבר נקרא שמו "אוהל יוסף-יצחק ליובאוויטש".

– הסיבה שהוא נקרא "אוהל" (שהוא "בית עראי"), משום שה"בית" הקבוע של נשיא דורנו הוא דווקא בתורה ובתפילה שלמד, זהו "ביתו" האמיתי, ולא בית גשמי – הבית הגשמי אינו אלא "אוהל".

 

המיוחד בכפר-חב"ד

 

ויהיה זה דווקא בכפר-חב"ד, אותו ייסד הרבי, ועליו מסר את נפשו, ובקשר אליו הכריז ועורר והרעיש ב"שטורעם" שצריכה להיות אהבת-ישראל ואחדות-ישראל, ושממנו יפוצו המעיינות לכל ארץ-הקודש, וגם לחוץ-לארץ.

כבר בט"ו בתמוז יקבעו מקום ל"נחלה" זו. ויתחילו כבר ללמוד בו את תורתו של נשיא דורנו בעל הגאולה. ומכיוון שבשנה זו התחילו ללמוד שיעור יומי קבוע ברמב"ם, ילמדו בבית זה את שיעור הרמב"ם של ט"ו בתמוז.

אלו שיעשו זאת, יהיו חברי ה"כולל" שבכפר-חב"ד, שייכנסו ללמוד את תורתו של נשיא דורנו ואת שיעורי הרמב"ם בבית זה. וימשיכו ללמוד שם בכל ימי השבוע, מיום ראשון עד יום שישי, ערב שבת קודש, לפחות על-ידי חלק מחברי ה"כולל".

וכאמור, הכסף כבר הוקדש, והוא נמצא ב"בנק" במזומן לתכלית זו. וכך יקבל נשיא דורנו בחזרה את ה"נחלה" שהיתה לו בארץ-הקודש. וב"נחלה" זו תהיה כל ה"חיות" וכל ה"שטורעם" לא פחות, ועוד יותר, מב"נחלה" הקודמת. ומכיוון שהעניין בא על תיקונו בשלימות, בוודאי שלא זו בלבד שהדבר לא יזיק כלל וכלל לאלו ש"גררו" אותם לכך בלי ידיעתם, אלא, מכיוון שהם הצטערו על ש"נגררו" לכך, הרי "לפום צערא אגרא", ויקבלו "שכר" באותו עניין עצמו, בכך שהם משתתפים בהקמת ה"נחלה" לנשיא דורנו בכפר-חב"ד, שהיא נעלית יותר מכל ה"נחלות" הקודמות.

וכאמור, הכסף כבר נמצא ב"בנק" במזומן, ו"זכין לאדם שלא בפניו", ואם-כן, הכסף כבר שלו עלפי דין תורתנו הקדושה, תורת חיים.

ועל-ידי זה נלך כולנו לארצנו הקדושה, עם כל בתי-הכנסת ובתי-המקדש שבחוץ-לארץ, ובמיוחד בית-הכנסת ובית-המדרש של נשיא דורנו – "770" בגימטרייה "פרצת". ובראשם משיח צדקנו, ובראשם נשיא דורנו. ונמשיך ללמוד את תורתו ואת שיעורי הרמב"ם בבניין "770" – "פרצת" – בארצנו הקדושה, עם כל הקומות וכל החדרים וכל החפצים שבו, ובשמחה וטוב לבב. וייהפכו ימים אלו, של שלושת השבועות, בפשטות, לששון ולשמחה ולמועדים טובים, והאמת והשלום אהבו.

 

"תה" ו"קפה" – לצורך הלימוד

 

דובר לעיל שחברי ה"כולל" ייכנסו ללמוד "בביתו ובחדריו" של נשיא דורנו. נוסף לכך, צריך להיות בחדר סמוך אפשרות להכין "תה" ו"קפה" וכיוצא בזה. שכן ה"סדר" היום הוא להפך מבזמן הש"ס:

בזמן הש"ס היו מקפידים שלא להפסיק באמצע הלימוד לשום דבר. ואילו היום, מפני חולשת הדורות, וכדי שיוכלו ללמוד מתוך מנוחת הנפש – הרמב"ם פוסק ש"היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא", וכאשר האדם רעב וצמא ועייף, אינו יכול ללמוד ולעבוד ה' כראוי –

ואילו היה ה"סדר" שכשהאדם זקוק לשתות כוס תה, יהיה עליו ללכת לביתו, לשתות תה ולחזור, חבל על הזמן!

לפיכך ה"סדר" היום הוא שיהיה בחדר הסמוך, וכמובן לא באותו חדר בו לומדים ח"ו, מקום בו יהיה אפשר להכין תה או קפה וכיוצא בזה, (שיכין לעצמו, או שאחרים יכינו עבורו) כדי שיוכלו ללמוד טוב יותר.

וכפי שדובר, ייכנסו חברי ה"כולל" ללמוד שם, בכל יום ויום מימי השבוע. והם ילמדו שם בתורתו של בעל המאסר והגאולה, "חסידות" שלו או "נגלה" שלו וכיוצא בזה, זאת מלבד השיעורים בתורה שלומדים בגלל "סדרי הכולל".

 

למה לנסוע "הלוך וחזור"...

 

ומעלה מיוחדת בארץ-הקודש, שהיום כבר שכרו מקום זמני לכך, ובהקדם יהיה בעזרת ה' – בית קנוי או בנוי מחדש לכך, בכפר-חב"ד או בסמיכות לה.

ובהקדם: על פי השולחן-ערוך, מותר לצאת מארץ-הקודש לחוץ-לארץ כדי ללמוד תורה. ואם-כן, מי שרוצה לצאת מארץ-הקודש כדי ללמוד תורה בבית זה – "בית אגודת חסידי חב"ד, אוהל יוסף-יצחק ליובאוויטש", ובפנימיות: ביתו של נשיא דורנו – יש לו "היתר" על פי שולחן-ערוך לעשות כן!

ואין הכוונה שזהו דווקא כאשר בארץ-הקודש אי-אפשר לו ללמוד כלל, אלא שמותר לצאת לחוץ-לארץ כדי ללמוד תורה ביתר הצלחה.

אבל, מאידך, ישנו הרי העניין של "חיבת ארץ-הקודש". ובפרט שבטוחים אנו ש"משיח נאו", משיח מגיע תיכף ומיד, אם-כן לשם מה להיכנס לכל "הפלפולים", ולנסוע "הלוך וחזור" וכו'.

[ובפרט שישנם כאלו ש"יתעקשו" לומר שאפשר להגיע לאותה  הצלחה בארץ-הקודש – כל ה"הצלחה" היא משום ש"ליבו חפץ", ואם-כן, טוענים הם, מי מכריחו שיהיה "ליבו חפץ" בחוץ-לארץ? יכול לחפוץ ללמוד בירושלים עיר-הקודש ובכפר-חב"ד, ואז יצליח בלימודו שם, ולא יוצרך לצאת מארץ-הקודש!]

 

ד' אמות של הרבי ושכונה חדשה

 

כדי "לחסוך" את כל הפלפולים, הרי מכאן ולהבא ישלחו את כל הספרים הנדפסים כאן, וגם את אלו שכבר נדפסו כאן, לפחות טופס אחד מהם (או כמה טפסים), לביתו של נשיא דורנו (הזמני, ואחר-כך למקום הקבוע) אשר בכפר-חב"ד או בסמוך לו.

ויהיו שם אותם ספרים שנמצאים ב"כולל" כאן, הן ספרי חסידות הנ"ל, והן הספרים הנצרכים לכל חלקי פרד"ס התורה.

ובוודאי יבנו גם שם שכונה שלימה בסמיכות לבית זה, ויהיו שם "חסידים חדשים" – לא "חדשים" כ"חסידים", אלא "חדשים" כתושבי השכונה.

וכפי שדובר בקשר לשכונה כאן, שייבנו דירות ראויות לשמן, "דירה נאה המרחיבה דעתו של אדם", שתוכל להיות ה"דעת", "דע את אלוקי אביך ועבדהו בלבב שלם", ביתר הרחבה וביתר הבנה.

וכאמור, כל ספר שידפיסו כאן, ישלחו מיד כמה טפסים לשם.

ואם-כן, יוכלו ללמוד בבניין זה אותם עניינים שלומדים כאן, ובאותו אופן! ואדרבה, תהיה בזה גם המעלה ד"תלמוד ירושלמי", "תורת ארץ-ישראל", כמו שדרשו חז"ל על הפסוק "וזהב הארץ ההיא טוב" – "אין תורה כתורת ארץ-ישראל", שהיא "לעילא ולעילא" (אף שמאידך "הלכה כבבלי", ואין כאו מקומו להאריך בזה).

 

לקרב גם את הרחוקים

 

ויעשו [...] בארץ-הקודש אסיפה דחופה בקשר לזה.

ואף ששם עכשיו כבר אחרי ט"ו בתמוז, אך "יחטפו" לפני תחילת "שלושת השבועות" (שאז ה"עבודה" היא אחרת, "עבודה" שקשורה עם "אתהפכא חשוכא לנהורא" וכו') ועוד לפני שבת קודש (אף-על-פי ש"מפקחין על צרכי ציבור בשבת").

ונוסף על מה שכבר התחילו ללמוד שם, ימשיכו בערב שבת-קודש, וביום ראשון וכו'.

ו"ימשיכו" למקום ולשכונה זו, לא רק "קרובים" אלא גם "רחוקים", ואפילו "רחוקים שברחוקים", ואפילו "חוצה" ממש. ועל-ידי זה יקרבו אותם ליהדות בכלל, לתורה ומצוות; ובמיוחד – לפנימיות התורה, תורת החסידות; ובפרטי פרטיות – לתורתו של נשיא דורנו. וכל זה בשמחה ובטוב לבב, ובתכלית השלימות. ויהי-רצון שמ"נחלה" זו נבוא ל"נחלה בלי מצרים", "נחלת יעקב" ש"קראו (לבית-המקדש) בית" – שבקרוב ממש יבוא משיח, וייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה, שמחה גדולה ורבה ועצומה. ונתחיל לרקוד, עוד לפני שבת-קודש, על-אחת-כמה-וכמה שנמשיך בזה בשבת-קודש. ו"הקיצו ורננו שוכני עפר", ובתוכם בעל הגאולה. ונבוא, עם ענני שמיא, לארצנו הקדושה, ולכפר-חב"ד; ולוקחים את כל כפר-חב"ד, ועל-אחת-כמה-וכמה את ביתו של נשיא דורנו הנמצא שם, ביחד עם כל בתי-הכנסת ובתי-המדרש שבבבל, ובכל חוץ-לארץ, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, ולבית-המקדש ממש (לא רק ל"מקדש מעט"), "מקדש אד' כוננו ידיך", ובשמחה ובטוב לבב.

 

 

ל"ג בעומר תשמ"ו:

לסיים הבניין עד י"ב תמוז!

 

בהמשך להמדובר אודות בתי חב"ד – יש להוסיף ולהזכיר אודות הבתים הקרויים על שמו של כ"ק מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, "אהל יוסף-יצחק", אשר, במקומות אלו שאוחזים עדיין באמצע או בהתחלה – ישתדלו לסיים לקראת י"ב-י"ג בתמוז.

[ואף שבשנה זו חל י"ב תמוז ביום השבת – הרי, כמה ענייני "סיום" שייכים גם בשבת, ובפרט שיוסיפו בזה במוצאי שבת וביום ראשון וכו'].

ולכל לראש – בנוגע להקמת בית חב"ד על-שם נשיא דורנו, "אהל יוסף-יצחק", בכפר-חב"ד שבארץ-הקודש תובב"א:

כדרך הבטלנים – התחילו בהבניין, ונשארו תקועים באמצע...

ולכן, ישתתפו בהוצאות מכאן – בהוספה על השילוח הראשון, יהיה בלי-נדר גם שילוח שני, מלבד הסכומים שנאספו בינתיים.

ובוודאי יזדרזו במלאכת הבניין באופן שלקראת י"ב-י"ג תמוז יהיה הבניין בשלימותו – על-כל-פנים בשלימות האפשרית בזמן הזה, ולאחרי כן, יוסיף נשיא דורנו עוד יותר, מכיוון שעוד לפני זה "הקיצו ורננו שוכני עפר", כך, שישתתף בעצמו בסיום וחנוכת הבית וכו' וכו'.

 

 

ליל ט"ו תמוז ה'תשמ"ו:

"בכפר-חב"ד השתדלו ובנו בית"

 

כאן המקום להזכיר, אשר, ביום זה, ט"ו תמוז, היום שבו קיימא סיהרא דחודש הגאולה באשלמותא – מחנכים את "בית אוהלי יוסף-יצחק ליובאוויטש" בכפר-חב"ד:

בכפר-חב"ד – מיסודו ובהנהלתו של בעל השמחה והגאולה – השתדלו ובנו בית, אשר, גם מראהו החיצוני, דומה, בכל הפרטים ופרטי-פרטים, לבית שבו התגורר כ"ק מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, בעל השמחה והגאולה, במשך עשר שנים, עשר השנים שחתמו את תקופת חייו בהיותו בחיים חיותו בעלמא דין – הבית שנקרא בגימטרייה ד"פרצת" – "770".

ועיקר – בנוגע לרוחניות והנשמה של הפצת התורה שיוצאת מבית זה, כולל גם ההוראות בנוגע למעשה בפועל ("גדול תלמוד שמביא לידי מעשה") שיוצאות מבית זה – שיתפשטו מ"770" שבמדינה זו, בעיר זו ובשכונה זו, אשר, "שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם".

וכאמור, ביום שבו קיימא סיהרא דחודש הגאולה באשלמותא – מתקיימת "חנוכת הבית", ומשתדלים שהדבר ייעשה "ברוב עם הדרת מלך". ועוד והוא העיקר – שמבית זה תתפשט תורתו והוראותיו של בעל השמחה והגאולה, ביחד עם קיום השליחות שהטיל על כל אחד ואחד, שנקודתה ותוכנה – לעשות מהעולם כולו דירה לו יתברך.

לכל לראש – שיהיה ניכר ובולט העניין דדירה לו יתברך ב"בית אוהל יוסף-יצחק ליובאוויטש" אשר בכפר-חב"ד. ועל-דרך זה ב"בתי חב"ד" בכל מקום שהם, שכל אחד מהם נקרא וקשור עם נשיא דורנו.

ועד שפועלים שהעניין דדירה לו יתברך יהיה ניכר ובולט בגלוי בכל העולם כולו, על-ידי זה שמתאספים כולם יחדיו, על-מנת להתאחד "כאיש אחד בלב אחד", מתוך החלטה טובה ותקיפה למלא את השליחות של נשיא דורנו, מתוך שמחה וטוב לבב, ובתכלית השלימות.

 

ט"ו תמוז ה'תשמ"ו:

חנוכת-הבית ברוב פאר והדר!

 

כמו כן יש להזכיר עוד הפעם אודות הקמת "בתי חב"ד" בכל מקום ומקום:

לכל לראש – המוזכר לעיל אודות "בית אוהלי יוסף-יצחק ליובאוויטש" בכפר-חב"ד, אשר, ביום הזה התקיימה בפועל "חנוכת הבית" ברוב פאר והדר, "ברוב עם הדרת מלך".

ובוודאי שמאורע זה יוסיף זירוז ועידוד בכל הקשור להקמת "בית אוהלי יוסף-יצחק ליובאוויטש" בכל המקומות – החל מהעניין הרוחני, אצל כל אחד ואחת מישראל בלבו פנימה, וגם כפשוטו, אין עניין יוצא מידי פשוטו, לבנות בית כזה, "בית אוהלי יוסף-יצחק ליובאוויטש", "בית חב"ד", בכל מקום שדרים בו יהודים.

 

 

שתף לחברים

שתף