כן, אתה יכול!

מורה שואל את התלמידים שלו בכיתה, "ספרו קצת חוויות מהמשפחה, מה אבא שלכם עושה בעבודה?"

מספר אחד מהילדים, "אבא שלי אומר, שבעבודה שלו הוא למד לתת ולתת, וכמה שפחות לקבל!"

המורה נפעם, "וואו!"

"איזה עבודה יפה יש לאבא שלך,

"במה הוא עובד"?

עונה התלמיד "אבא שלי מתאגרף"...

- - - -

מי שעוקב אחרי פרשת השבוע מגלה שליוסף הצדיק ולעם ישראל במשך כל הדורות, יש מכנה משותף, הם שק האגרוף של העולם כולו...

פרשת השבוע מגוללת בפנינו את סיפורו העצוב של יוסף והתלאות הרבות שהוא עבר, עד לסיום השמח כשהוא ממונה לתפקיד הבכיר בממלכה 'משנה למלך' מצרים.

כשאנחנו מסכמים את מה שעבר עליו, אנחנו נופתע לגלות שזהו בדיוק הסיפור של עם ישראל!

יוסף נולד כבן זקונים אהוב ומפונק. אבל הימים המאושרים נגדעים באיבם כשהוא נתלש מאביו האהוב, ממשפחתו העשירה, והוא מוצא את עצמו בשאול תחתית עבד בארץ זרה. וכל זה על לא עוול בכפו.

אדם נורמלי שהיה חוטף אגרוף שכזה, היה נשבר ומתייאש, אבל לא יוסף. הוא מרים את הראש ונלחם! הוא מתחיל מכלום בביתו של פוטיפר, משקיע את כל כוחו ומרצו בעבודה קשה ומפרכת, עד שהוא מוביל את מעסיקו לסיפור הצלחה מסחרר.

- - - -

ואז מגיע ה'נוק אאוט', איך אדונו גומל לו על מסירותו? זורק אותו לכלא! ועל מה? על זה שהוא לא רצה לבגוד באדונו!

יוסף מגלה בדרך הקשה, שהעולם בוגדני ואכזר. הנה לא רק שהיושר שלו לא עזר לו, אלא גרם לו לשבת בכלא המצרי האיום. אבל גם זה לא שובר אותו, ולא מצליח לגדוע את השקפת העולם האופטימית שלו. הוא קם מהקרשים, ושוב הסיפור חוזר על עצמו. יוסף הצדיק עושה חיל בכלא וגם שם "אשר הוא עושה – ה' מצליח".

כי ככה הוא עם ישראל, שום כפיות טובה, שום רדיפה וטבח, לא יצליח להחליש את האמונה ולשנות את התנהגותו. גם שם, הוא נותן ונותן לעולם כולו, בלי לקבל כל תמורה או ההערכה.

- - - -

והנה הרגע הגדול של הנקמה מגיע. יוסף נתקל בכלא בשני השרים המצריים הזועפים. יש לו את כל הסיבות הטובות להתנקם בהם ולמרר להם את החיים במסגרת תפקידו. יוסף אפילו לא חולם לעשות את זה. במקום זה הוא פותר להם את חלומותיהם ועוזר להם ללא תמורה.

כאן, יוסף לראשונה משנה ממנהגו, ומבקש בקשה צנועה משר המשקים. "ועשית נא עמדי חסד והזכרתני על פרעה". הוא לא מבקש כסף או כל טובת הנאה אחרת, רק שפרעה ישחרר אותו מהכלא שבו הוא יושב שלא באשמתו "וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור".

ואיך מחזיר לו השר טובה? "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו"...

ומה נראה לכם, כשיוסף מתמנה למשנה למלך, ושולט באופן מלא במצרים, הוא מנצל את ההזדמנות כדי להחזיר מנה אחת אפיים לרודפיו? ממש לא, הוא מנצל את כל כשרונותיו כדי להציל את מצרים מחרפת הרעב המגיעה בגלל הבצורת...

זהו בעצם הסיפור ההיסטורי של עם ישראל, לאורך כל הדורות ועד עצם היום הזה...

- - - -

הלקח שכל אחד מאיתנו צריך ללמוד מכך:

החיים קשים. הכי קל להתייאש, ולהפיל את ההאשמה (שלפעמים היא נכונה...) על הסביבה כולה. אבל, לך הרי זה לא עוזר. אם אתה סובל, זה לא משנה מי האשם...

קח את המושכות של החיים שלך בידיים שלך, ותזכור שהכל תלוי בך ורק בך!

"אם אין אני לי, מי לי! והסוף הטוב יגיע בסוף!

שבת שלום ומבורך!

הרב נח סוליש

 

 

 

שתף לחברים

שתף